כוונות לימים הנוראים
0 מתוך 9
כוונות לימים הנוראים

חומרים נוספים

להתקרב · להבין · להתחבר

סרטונים ומצגות

סרטון סקירה

לפתוח ביוטיוב ↗

מצגת אינטראקטיבית

לפתוח בחלון מלא ↗ · המצגת כ־PDF ↗

מפת הדרכים — אינפוגרפיקה

לחיצה על תמונה פותחת אותה בגודל מלא.

כריכת המחברת
כריכת המחברת — להורדה ולהדפסה ↗

כוונות ראש השנה

ערב ראש השנה, הלילה, שני ימי החג והקריאות

פתיחה

מהלך ראש השנה בקצרה

מושגים קבליים מסומנים בקו מנוקד זהוב — ההסבר במילון המושגים בסוף (באפליקציה: לחיצה על המילה).

החומר לראש השנה מסודר לפי הזמן: ערב ראש השנה (הכנות וסגולות), ליל ראש השנה (סעודה, תהילים כ"ד), שני ימי החג (אנא בכח, קריעת גזר דין, שופר, מנהגים), ובסוף הפרשות לקריאה במלואן.

מתימהלמה
ערב ר"הפרשת כי תבוא · מקווה · סכין חת"ךמחילה, הצלחה, פרנסה
ליל ר"התהילים כ"ד + שני שמות מנוקדים · סימניםפרנסה
יום א׳לבקש רק על כבוד שמים והשכינהדינא קשיא
יום ב׳לבקש על ישראל, על עצמנו ובני ביתנודינא רפיא
שני הימיםאנא בכח בקול · ע"ב השמות · קריעת גזר דין · ספר תהילים שלםכפ"ר
שופרמנצפ"ך · וידוי בלחשביטול היצר
עלות השחר, מוסףיָיַ וַוַ דַדַ הַהַ יַהַקבלת התפילה, זיכרון, הצלחה

ערב ראש השנה

הכנות לערב ראש השנה

תִּזָּהֵר מְאֹד בִּתְפִלַּת מִנְחָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הֶחָתוּם.

  1. עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה תִּקְנֶה סַכִּין חָלָק בְּצִנְעָה, לְלֹא שֶׁיֵּדְעוּ, וְשֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁחִיז אוֹתוֹ. וְתִטְבֹּל אוֹתוֹ בְּמִקְוֶה, תַּשְׁחִיז אוֹתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁכּוֹתְבִים עַל הַיָּדִית שֶׁלּוֹ שֵׁם הַפַּרְנָסָה חת"ך, וְתַחְתֹּךְ בּוֹ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל סְעוּדַת הַחַג.
  2. תִּשְׁתַּדֵּל לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה, וְאִם אֵין לְךָ יְכֹלֶת — תַּעֲשֶׂה 12 לִיטֶר עַל גּוּפְךָ אוֹ 40 נְטִילוֹת, וְיַעֲלֶה לְךָ כְּמוֹ מִקְוֶה.
  3. תִּשְׁתַּדֵּל לֹא לִכְעֹס בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
  4. תִּשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ כָּל הַיְּלָדִים, אוֹ אִישׁ אֶת אָחִיו, בְּבִרְכַּת "תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת טוֹבוֹת וּנְעִימוֹת". וְתִזָּהֵר הַרְבֵּה מִכָּל קְלָלָה אוֹ מַחְשָׁבָה שְׁלִילִית, כִּי זֶה נוֹתֵן רֹשֶׁם לְכָל הַשָּׁנָה. וְלָכֵן תְּכַוֵּן הַרְבֵּה בַּשֵּׁם טפטפיה — שֵׁם הַמַּחְשָׁבָה.
  5. יִזָּהֵר לֶאֱכֹל כָּל הַסִּימָנִים בִּסְעוּדָה שֶׁל הָעֶרֶב וְלוֹמַר כָּל הַיְּהִי רָצוֹן הַכְּתוּבִים בַּמַּחֲזוֹר.
  6. יִזָּהֵר מִשִּׂיחָה בְּטֵלָה וְיִשְׁמֹר מִכָּל דִּבּוּר אָסוּר.

סגולת פרשת כי תבוא

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לִקְרֹא פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא, וְזוֹ מְחִילָה גְּדוֹלָה לְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַצְלָחָה גְּדוֹלָה לַשָּׁנָה.

וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. ד וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ--לִפְנֵי, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה. ז וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ. ח וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. ט וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. י וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, יְהוָה; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.

ליל ראש השנה

תהילים כ"ד לפרנסה

בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִקְרָא תְּהִלִּים כ"ד לְפַרְנָסָה — "לְדָוִד מִזְמוֹר, לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ". לְפַרְנָסָה נְכַוֵּן שְׁנֵי שְׁמוֹת ה' מְנֻקָּדִים: שְׁוָא־סֶגּוֹל־קָמָץ, וּשְׁוָא־קָמָץ־חִירִיק:

יְהֶוָה יְהָוִה

לומר בקול

א לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: ב כִּי-הוּא עַל-יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל-נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: ג מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה וּמִי-יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: ד נְקִי כַפַּיִם וּבַר-לֵבָב אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: ה יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: ו זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: ז שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: ח מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: ט שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: י מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

הסימנים בסעודת הלילה

נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל (בְּנוֹסָף לַדְּבָרִים הָרְגִילִים בְּכָל מָקוֹם), וְכָל אֶחָד יוֹסִיף כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו:

גֶּזֶרתִּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת
חָבוּשׁשֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ
רֵאָהיֹאמַר בִּרְכַּת "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ"
סַרְדִּינִיםיְהִי רָצוֹן שֶׁה' יָסִיר כָּל דִּין מֵעָלֵינוּ
לֶחֶםלְחָם אֶת לוֹחֲמֵינוּ
בָּצָליְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲסוֹת בְּצִלְּךָ
אֲבַטִּיחַשֶׁנִּזְכֶּה לִבְטֹחַ בְּךָ

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל הַחַלָּה שֶׁל הַחַג (לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ זִוּוּג) יֹאמַר: יְהִי רָצוֹן, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אוֹכֵל הַחַלָּה לִכְבוֹד יוֹם טוֹב, כָּךְ תְּזַמֵּן לִי אִשָּׁה טוֹבָה בְּחִינַת חַלָּה, וְאֶזְכֶּה לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל.

שני ימי ראש השנה

שני הימים — דינא קשיא ודינא רפיא

בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל וּמַעְתִּיר וּמְבַקֵּשׁ. וְכָאן חַיָּבִים לַעֲצֹר לְרֶגַע וְלָדַעַת אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִקְרָא "דִּינָא קָשְׁיָא" — בַּיּוֹם הַזֶּה מִדַּת הַדִּין קָשָׁה. וְהַיּוֹם הַשֵּׁנִי נִקְרָא "דִּינָא רָפְיָא" — בַּיּוֹם זֶה מִדַּת הַדִּין כְּבָר רְפוּיָה וְיוֹתֵר קַלָּה.

וְלָכֵן כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מֵאַחַר וְהַדִּין קָשֶׁה, לֹא יְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלָל, אֶלָּא עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבַּגָּלוּת — "וְעַד מָתַי" וְכוּ'. וְרַק בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בִּלְבַד נִתָּן לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר: קֹדֶם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל עַצְמוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל צְרָכָיו הָאִישִׁיִּים. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְקַבְּלוּ תְּפִלּוֹתָיו בְּרָצוֹן.

ספר תהילים פעמיים — כפ"ר

דָּבָר שֵׁנִי חָשׁוּב מְאוֹד, וּמְסֻגָּל לְשֶׁפַע גָּדוֹל וְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת: לְסַיֵּם כָּל יוֹם פַּעַם אַחַת אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים מֵהַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף, וְכֵן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶת הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ שׁוּב בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה. וּלְכַוֵּן: פַּעֲמַיִם סֵפֶר הַתְּהִלִּים — 150 מִזְמוֹרִים פַּעֲמַיִם = 300, כְּמִנְיַן כפ"ר.

אֲבָל לֹא הָעִקָּר לְסַיֵּם מַהֵר; הָעִקָּר לְהִתְבּוֹנֵן בְּכַוָּנָה וּבַתֹּכֶן הַפְּנִימִי וּמֵעֹמֶק הַלֵּב. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ" — בְּ"קַנְקַן": ק"ן־ק"ן (150 פַּעֲמַיִם) = 300 מִזְמוֹרִים; אֶלָּא "בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ": הַפְּנִימִיּוּת וְהַמִּלִּים וּבְכַוָּנַת הַלֵּב — וְיִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן וִיכֻפַּר לוֹ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

אנא בכח — בקול

בִּשְׁנֵי הַיָּמִים נֹאמַר "אָנָּא בְּכֹחַ" בְּקוֹל, וְאַחַר כָּךְ ע"ב הַשֵּׁמוֹת בְּקוֹל (רְאוּ נִסְפָּח).

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָהאב"ג ית"ץ
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָאקר"ע שט"ן
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵםנג"ד יכ"ש
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵםבט"ר צת"ג
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָחק"ב טנ"ע
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָיג"ל פז"ק
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹתשק"ו צי"ת

בְּלַחַשׁ: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (נ"א: רַחֲמֵם.)

לקרוע גזר דין

מֵעַל הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר — נֶאֱמָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְכִפּוּר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַמִּתְפַּשֵּׁט מֵאוֹר הַמֶּרְכָּבָה קַרֹעְ, כְּשֶׁאַתָּה כָּלוּל עִם מְקוֹרְךָ יְהֹוֵהְ אַתָּה יְקַהֹרֹוֵעְהְ, שֶׁתְּבַטֵּל הַיּוֹם הַזֶּה מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵּיתִי כָּל מְקַטְרֵג וּמַשְׂטִין בֵּין לְמַטָּה וּבֵין לְמַעְלָה, וְכָל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְכָל מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁחוֹשְׁבִים עָלַי בְּנֵי אָדָם, וְחַדֵּשׁ עָלַי כָּל גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת, וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי וַעֲנֵה עֲתִירָתִי.

הַנִּקּוּד יוֹצֵא מִפָּסוּק "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת" (בְּרֵאשִׁית).

קבלת התפילה / זיכרון / הצלחה

צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְכִפּוּר: בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, בְּמוּסָף וּבִנְעִילָה — וְהָעִקָּר בִּנְעִילָה. הַנִּקּוּד עוֹלֶה 70.

יָיַ וַוַ דַדַ הַהַ יַהַ

בזמן השופר

נְכַוֵּן "מנצפ"ך" לְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.

נַעֲשֶׂה וִדּוּי עַל כָּל הַמִּקְרִים שֶׁנָּהַגְנוּ בִּרְצוֹנוֹת אֶגוֹאִיסְטִיִּים — בְּלַחַשׁ, בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ לָאָזְנַיִם — וּנְכַוֵּן לְבַטֵּל לָשׁוֹן הָרָע, לְבַטֵּל אֶת כֹּחַ הַשָּׂטָן וְכָל מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי שֶׁקָּשׁוּר בְּמִינִיּוּת.

מנהגי היום

  1. נוֹהֲגִים לֹא לִישֹׁן בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאַחֲרֵי חֲצוֹת הַיּוֹם (בְּעֵרֶךְ 12:30) יָכוֹל לִישֹׁן.
  2. יִשְׁתַּדֵּל בִּקְרִיאַת הַתְּהִלִּים, וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים — יִקְרָא בִּתְהִלִּים ע"ב שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ.
  3. אִם רוֹצֶה לִמְשֹׁךְ זִוּוּג הָגוּן יֹאמַר: הֲרֵינִי מַפְרִישׁ סְכוּם הָגוּן בַּעֲבוּר שֶׁאֶתְחַתֵּן הַשָּׁנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲקַבֵּל זִוּוּגִי תֵּכֶף אֶתֵּן הַסְּכוּם לְחָתָן וְכַלָּה נִזְקָקִים. גַּם יֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁבָּרָאתָ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הַזֶּה וְהִמְצֵאתָ לוֹ אִשָּׁה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, כָּךְ תְּזַכֵּנִי לְזִוּוּג הָגוּן הַשָּׁנָה.
  4. וְאִם רוֹצִים יְלָדִים — לְעָקָר וַעֲקָרָה אוֹ מִי שֶׁפָּסְקָה מִלָּלֶדֶת — יְנַדְּבוּ סַךְ מָה לְהַחְזָקַת יֶלֶד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; אֲבָל לָתֵת לַמִּשְׁפָּחָה וְלֹא לְתַלְמוּד תּוֹרָה.

שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת לְכָל יְדִידַי הַיְּקָרִים אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.

הפרשות לקריאה ביום ראש השנה

בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה יִקְרָא אֶת הַפָּרָשׁוֹת הָאֵלֶּה. הַנֹּסַח הַמָּלֵא שֶׁל כָּל פָּרָשָׁה מוֹפִיעַ בְּפֶרֶק "קְרִיאוֹת לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה".

א. בְּרֵאשִׁית א–ב/ג — "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" עַד "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת"לְהִתְחַדְּשׁוּת וּשְׁלוֹם בַּיִת; וּבִפְרָט בְּרִיאַת הָאָדָם בְּיוֹם שִׁשִּׁי — לְזִוּוּג הָגוּן
ב. פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה — בְּרֵאשִׁית כ"בלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים
ג. וַיִּשְׁלַח — בְּרֵאשִׁית ל"ב/ג – ל"ג/כ ("בְּמֵאָה קְשִׂיטָה")לְחֵן וְחֶסֶד כָּל הַשָּׁנָה
ד. וַיִּשְׁלַח — בְּרֵאשִׁית ל"ו/לא – מ"גנֶגֶד עַיִן רָעָה וּלְזִכָּרוֹן טוֹב
ה. פָּרָשַׁת שִׁירָה — שְׁמוֹת ט"ו/א – כ"בלִמְחִילַת עֲווֹנוֹת
ו. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת — שְׁמוֹת כ' עַד סוֹף פָּסוּק י"דלְיִרְאַת שָׁמַיִם
ז. פָּרָשַׁת הַמָּן — שְׁמוֹת, בְּשַׁלַּחלְפַרְנָסָה טוֹבָה
ח. פָּרָשַׁת לֶחֶם הַפָּנִים — וַיִּקְרָא כ"ד/ה–טעֹשֶׁר
ט. הַאֲזִינוּ — דְּבָרִים ל"ב עַד "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ"לְהֶאָרַת פָּנִים

פרשת בראשית (א) לא צורפה במקור — לקרוא מהחומש. שאר הפרשות (ב–ט) מופיעות במלואן.

קריאות לראש השנה

ב. פרשת העקדה — בראשית כ"ב

לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים.

הצג את הקריאה

א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים. ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה. ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ. יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי. יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה. טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם. טז וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה: כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע.

הצג את הקריאה

כ וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא, בָּנִים--לְנָחוֹר אָחִיךָ. כא אֶת-עוּץ בְּכֹרוֹ, וְאֶת-בּוּז אָחִיו, וְאֶת-קְמוּאֵל, אֲבִי אֲרָם. כב וְאֶת-כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ, וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף, וְאֵת, בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל, יָלַד אֶת-רִבְקָה; שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם. כד וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה; וַתֵּלֶד גַּם-הִוא אֶת-טֶבַח וְאֶת-גַּחַם, וְאֶת-תַּחַשׁ וְאֶת-מַעֲכָה.

ג. וישלח — בראשית ל"ג

לְחֵן וְחֶסֶד כָּל הַשָּׁנָה. (בַּמָּקוֹר מְצֻיָּן מִפֶּרֶק ל"ב/ג; כָּאן מוֹפִיעַ פֶּרֶק ל"ג כְּפִי שֶׁנִּמְסַר.)

הצג את הקריאה

א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. ב וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. ג וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו. ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ. ה וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. ו וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ. ז וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ. ח וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. ט וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ. י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. יא קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח. יב וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן. יד יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה. טו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו--אַצִּיגָה-נָּא עִמְּךָ, מִן-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה, אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה. יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.

הצג את הקריאה

יח וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר. יט וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. כ וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

ד. וישלח — בראשית ל"ו

נֶגֶד עַיִן רָעָה וּלְזִכָּרוֹן טוֹב.

הצג את הקריאה

א וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם. ב עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. ג וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת. ד וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל. ה וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. ו וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. ז כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם. ח וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. ט וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר, שֵׂעִיר. י אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי-עֵשָׂו: אֱלִיפַז, בֶּן-עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו, רְעוּאֵל, בֶּן-בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. יא וַיִּהְיוּ, בְּנֵי אֱלִיפָז--תֵּימָן אוֹמָר, צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז. יב וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת-עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו. יג וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל, נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה; אֵלֶּה הָיוּ, בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. יד וְאֵלֶּה הָיוּ, בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת-עֲנָה בַּת-צִבְעוֹן--אֵשֶׁת עֵשָׂו; וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו, אֶת-יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם וְאֶת-קֹרַח. טו אֵלֶּה, אַלּוּפֵי בְנֵי-עֵשָׂו: בְּנֵי אֱלִיפַז, בְּכוֹר עֵשָׂו--אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז. טז אַלּוּף-קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה. יז וְאֵלֶּה, בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן-עֵשָׂו--אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח, אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה; אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--אֵלֶּה, בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. יח וְאֵלֶּה, בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו--אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם, אַלּוּף קֹרַח; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָהֳלִיבָמָה, בַּת-עֲנָה--אֵשֶׁת עֵשָׂו. יט אֵלֶּה בְנֵי-עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם, הוּא אֱדוֹם.

הצג את הקריאה

כ אֵלֶּה בְנֵי-שֵׂעִיר הַחֹרִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לוֹטָן וְשׁוֹבָל, וְצִבְעוֹן וַעֲנָה. כא וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר, וְדִישָׁן; אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כב וַיִּהְיוּ בְנֵי-לוֹטָן, חֹרִי וְהֵימָם; וַאֲחוֹת לוֹטָן, תִּמְנָע. כג וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל, עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל, שְׁפוֹ, וְאוֹנָם. כד וְאֵלֶּה בְנֵי-צִבְעוֹן, וְאַיָּה וַעֲנָה; הוּא עֲנָה, אֲשֶׁר מָצָא אֶת-הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ אֶת-הַחֲמֹרִים, לְצִבְעוֹן אָבִיו. כה וְאֵלֶּה בְנֵי-עֲנָה, דִּשֹׁן; וְאָהֳלִיבָמָה, בַּת-עֲנָה. כו וְאֵלֶּה, בְּנֵי דִישָׁן--חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן, וְיִתְרָן וּכְרָן. כז אֵלֶּה, בְּנֵי-אֵצֶר--בִּלְהָן וְזַעֲוָן, וַעֲקָן. כח אֵלֶּה בְנֵי-דִישָׁן, עוּץ וַאֲרָן. כט אֵלֶּה, אַלּוּפֵי הַחֹרִי: אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל, אַלּוּף צִבְעוֹן אַלּוּף עֲנָה. ל אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף אֵצֶר, אַלּוּף דִּישָׁן; אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם, בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.

הצג את הקריאה

לא וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם, בֶּלַע בֶּן-בְּעוֹר; וְשֵׁם עִירוֹ, דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת, יוֹבָב; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת, חֻשָׁם; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן-בְּדַד, הַמַּכֶּה אֶת-מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ, עֲוִית. לו וַיָּמָת, הֲדָד; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת, שַׂמְלָה; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת, שָׁאוּל; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב. מ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לִמְקֹמֹתָם, בִּשְׁמֹתָם: אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת. מא אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן. מב אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר. מג אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם, לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם--הוּא עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם.

ה. שירת הים — שמות ט"ו

לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת.

הצג את הקריאה

א אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ג יְהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה; יְהוָה, שְׁמוֹ. ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. ה תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ-אָבֶן. ו יְמִינְךָ יְהוָה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ יְהוָה, תִּרְעַץ אוֹיֵב. ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ. ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם. ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי-- אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם, אַדִּירִים. יא מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא. יב נָטִיתָ, יְמִינְךָ--תִּבְלָעֵמוֹ, אָרֶץ. יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל-נְוֵה קָדְשֶׁךָ. יד שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. טו אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם-- אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה, עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ. יז תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ-- מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה; מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. יח יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד. יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם, אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם.

הצג את הקריאה

כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמָהּ, מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה-נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ. כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה--וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ-שָׁם, עַל-הַמָּיִם.

ו. עשרת הדיברות — שמות כ'

לְיִרְאַת שָׁמַיִם.

הצג את הקריאה

א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. יב לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. יד וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.

הצג את הקריאה

טו וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן-נָמוּת. טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ, כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם--לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ. יז וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. יט לֹא תַעֲשׂוּן, אִתִּי: אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. כ מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ; בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ. כב וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי: אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו.

ז. פרשת המן — לפרנסה טובה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה:

הצג את הקריאה

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא: וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ: וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס:

הצג את הקריאה

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר: וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי: וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא:

תפילה על הפרנסה

אַתָּה הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ; גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ, וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵּי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵּי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעֵיר גְּמוּלוֹתֵינוּ. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם:

ח. לחם הפנים — ויקרא כ"ד ה–ט

עֹשֶׁר.

הצג את הקריאה

ה וְלָקַחְתָּ סֹלֶת--וְאָפִיתָ אֹתָהּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת; שְׁנֵי, עֶשְׂרֹנִים, יִהְיֶה, הַחַלָּה הָאֶחָת. ו וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת, שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר, לִפְנֵי יְהוָה. ז וְנָתַתָּ עַל-הַמַּעֲרֶכֶת, לְבֹנָה זַכָּה; וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַיהוָה. ח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה--תָּמִיד: מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם. ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ: כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ, מֵאִשֵּׁי יְהוָה--חָק-עוֹלָם.

ט. האזינו — דברים ל"ב

לְהֶאָרַת פָּנִים. עַד "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". הַשִּׁירָה מְחֻלֶּקֶת לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים.

חלק ראשון

הצג את הקריאה

א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי: ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב: ג כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ: ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: ה שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: ו הַלְיהוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ:

חלק שני

הצג את הקריאה

ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ-לָךְ: ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ט כִּי חֵלֶק יְהוָה עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ: י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ, יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ: יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ: יב יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר:

חלק שלישי

הצג את הקריאה

יג יַרְכִּבֵהוּ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר: יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם-חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה, וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר: טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ: טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים, בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ: יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם, חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם: יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ:

חלק רביעי

הצג את הקריאה

יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו: כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם: כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: כב כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית, וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים: כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי אֲכַלֶּה-בָּם: כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, וְקֶטֶב מְרִירִי, וְשֶׁן-בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר: כה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, גַּם-בָּחוּר גַּם-בְּתוּלָה, יוֹנֵק עִם-אִישׁ שֵׂיבָה: כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם: כז לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, פֶּן-יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת: כח כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה:

חלק חמישי

הצג את הקריאה

כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם: ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף, וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם, וַיהוָה הִסְגִּירָם: לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים: לב כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה, עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר: לד הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי: לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ: לו כִּי-יָדִין יְהוָה עַמּוֹ, וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם, כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד, וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב: לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ, צוּר חָסָיוּ בוֹ: לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם, יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם, יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה: לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל:

חלק שישי

הצג את הקריאה

מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם יָדִי, וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם: מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם: מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר, מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב: מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:

כוונות יום הכיפורים

כל נדרי, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה

פתיחה

איך להשתמש במחברת

החומר מסודר לפי מהלך היום: ערב כיפור (כל נדרי), שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. בכל תפילה מופיעים הקטעים לפי סדר האמירה, ובסוף נספחים: אנא בכח ועב השמות.

מושגים קבליים מסומנים בקו מנוקד זהוב בפעם הראשונה שהם מופיעים בכל קטע — הסבר קצר עליהם נמצא במילון המושגים בסוף (באפליקציה: לחיצה על המילה פותחת את ההסבר במקום).

שלושה סוגי קטעים במחברת: נוסח התפילה (בניקוד, באות גדולה), כוונה והסבר (בתיבה עם פס זהב), ושמות קדושים לכוונה (באות מרווחת). קטעי "לומר X פעמים" מסומנים.

תשעת הווידויים — צירוף האותיות לכל וידוי

בכל וידוי לכוון אות אחת משם ב"ן (יוד הה וו הה) ואות אחת מהיחוד יאהלוההים. סך הכל תשעה וידויים, ועיקר הוידוי בשם ב"ן.

תפילהוידויצירוף
ערב כיפורוידוי ראשוןי י
ערב כיפורוידוי שניו א
שחריתוידוי ראשוןד ה
שחריתוידוי שניה ל
מוסףוידוי ראשוןה ו
מוסףוידוי שניו ה
מנחהוידוי ראשוןו ה
מנחהוידוי שניה י
נעילהוידוי אחרוןה ם

הערה: במקור מופיע הצירוף "וה" גם בוידוי השני של מוסף וגם בוידוי הראשון של מנחה — נשמר כפי שנכתב.

ערב יום הכיפורים

כל נדרי

בתחילת יום הכיפורים אומרים כל נדרי מכיוון שמי שפוגם בנדרים פוגם באימא... ולכן נכוון להוריד את אור אמא למטה לצורך התשובה ולהעביר את פגם הנדרים... ולהתיר אותם כדי להעביר

את כל הפגמים כדי שאמא כלומר בינה תוכל להאיר בזעיר אנפין

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה. עַל דַּעַת הַמָּקום בָּרוּךְ הוּא. וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַקָּדושׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין: 
כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וְנִדּוּיֵי. וַחֲרָמֵי. וְקוּנָמֵי. וְקוּנָחֵי. וְקוּנָסֵי. דִּי נְדַרְנָא. וְדִי נִנְדַּר. וְדִי אִשְׁתְּבַעְנָא. וְדִי נִשְׁתְּבַע. וְדִי נַדֵּינָא. וְדִי נְנַדֵּי. וְדִי חֲרַמְנָא. וְדִי נַחֲרִים. וְדִי אֲסָרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא. וְדִי נֶאְסַר. מִיּום הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יום הַכִּפּוּרִים הַזֶּה שֶׁבָּא עָלֵינוּ לְשָׁלום. וּמִיּום הַכִּפּוּרִים הַזֶּה עַד יום הַכִּפּוּרִים שֶׁיָּבא עָלֵינוּ לְשָׁלום. נִדְרָנָא לא נִדְרֵי. וּשְׁבוּעָנָא לָא שְׁבוּעֵי. וְנִדּוּיָנָא לָא נִדּוּיֵי. וַחֲרָמָנָא לָא חֲרָמֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. כֻּלְּהון אִתְחָרַטְנָא בְהון. יְהֵא רַעֲוָא דִּי יְהון שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:

לומר שלוש פעמים

שהחיינו

ברכת שהחיינו מילה במילה עם הכוונה לכל מילה:

ברוך להוריד שפע עליון מיסוד דאבא שבכתר אל חכמה ובינה

אתה אל החסד

יהוה אל התפארת

אלהינו אל הגבורה עד כאן ההורדת שפע הראשונה כדי שזו"ן יוכל להעלות מן

מלך העולם עולה אל הבינה בסוד מן והמשך הברכה

שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה הורדת מד דרך דתי דעת תפארת יסוד אל המלכות ויורד לראשינו

ספר החיים

בורא כל אשר ישנו הרני מזמן שתשלח את השם בַצְרַן בגמ בשם וכן גמ בספר שיחתום שמי וחותם ידי ויכתוב את כל זכיותי בספר החיים ולהמשיך מאור ולזמן עבור אנשים נוספים

לקרוע גזר דין

מעל היחיד והציבור — לומר בראש השנה וביום כיפור

יהי רצון מלפניך השם המתפשט מאור המרכבה קַרֹעְ וכשאתה כלול עם מקורך יְהֹוֵהְ

אתה יְקַהֹרֹוֵעְהְ שתבטל היום הזה מעלי ומעל כל אנשי ביתי כל מקטרג ומשטין

בין למטה ובין למעלה וכל גזרות קשות וכל מחשבות רעות שחושבים עלי בני אדם

וחדש עלי כל גזרות טובות ושמע תפילתי וענה עתירתי

והניקוד יוצא מפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות" (בראשית)

אור זרוע

ואז לומר "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" ולכוון להעלות ניצוצות מן הקליפות...

"אור זרוע לצדיק" ר"ת לח בסוד ודאאוא ודאאוא

וס"ת שע בסוד אלף למד 
שע גמ קרע מקרע שטן והוא קורע את הקליפות ולהוציא מתוכם את הניצוצות...

לומר ולכוון

אור גמ אלף למד אהיה
זרוע גמ אל אלף למד אדני
לצדיק גמ פחות הכולל עב קסא
ולישרי לב שמחה ר"ת שלו יאהלוההים ולכון למתק את הגבורות בחסדים 
וס"ת יבה גמ אהוה בסוד החסדים...  וגם גמ טוב ויתוקן הטוב שהוא היסוד
והשם השולט על כל הייחוד הוא בֹיָסַצּ

ברוך שם — בקול

בימי החול אנו חוששים מפני אחיזת החיצונים שיקטרגו וינקו מהקדושה ולכן אומרים אותו בחשאי, והיום אין שום אחיזה לחיצונים והמלכות עלתה אל הבינה ומקבלת השפע ישירות ממנה

והמקטרגים לא יכולים לינוק ממנה.
לומר בקול ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

וידוי

כל וידוי לומר פעם אחת

לומר בכל חמש התפילות/התקשורות לאור וידוי וסך הכל תשע וידויים ועיקר הוידוי היא בשם בן...

צירוףי י
וידוי ראשון של ערב כיפור
ובכל וידוי לכוון אות אחת משם בן יוד הה וו הה  ואות אחת מהיחוד  יאהלוההים ועכשיו יי
(יחוד יהוה עם אלהים)
בערב כיפור פעמים...  יי וא
בבוקר פעמיים... דה הל 
בצהריים המוקדמות פעמיים הו וה
אחהצ פעמיים  וה הי
ובנעילה לפני צאת החג פעם אחרונה הם
יג מידות

י"ג מידות הרחמים

כדי להמשיך מאור של חסד ורחמים עלינו לזמן ולהמשיך את המאור על ידי אמירת יג מידות הרחמים

כשאומרים את שם יהוה פעמיים בהתחלה אומרים עם הפסקה ונכוון שהראשונה היא מאריך אנפין והיא משפיעה מאור מהאותיות אל אותיות השם יהוה השני שהוא מזעיר אנפין.

ונשפיע מהם מאור של חסד עד אלינו אפשר לעשות גם בערב מכיוון שאין שליטת דינים

יהוה, (מאריך אנפין) הפסקה ולכוון להמשיך מאור אל

יהוה, (אל זעיר אנפין)

  1. אל,
  2. רחום,
  3. וחנון,
  4. ארך,
  5. אפים,
  6. ורב חסד,
  7. ואמת,
  8. נוצר חסד,
  9. לאלפים,
  10. נושא עון,
  11. ופשע,
  12. וחטאה,
  13. ונקה

וידוי שני

צירוףו א
וידוי שני של ערב כיפור
ובכל וידוי לכוון אות אחת משם בן ואות אחת מהיחוד... 
ושוב וידוי ולכוון וא יוד הה וו הה  וגם כן בשם  יאהלוההים 

תהילים לפני השינה

וקודם שהולכים לישון לומר 4 המיזמורי תהילים הראשונים שר"ת שלהם גמ שי גמ קרי

כדי לנקות מטומאה זו

שחרית

קבלת התפילה — בעלות השחר

לכוון לקבלת התפילה, זיכרון והצלחה — בראש השנה ובכיפור: בעלות השחר, במוסף ובנעילה, והעיקר בנעילה. הניקוד עולה 70.

יָיַ וַוַ דַדַ הַהַ יַהַ

י"ג מידות — בעמידה

יג מידות בעמידה כדי להמשיך מאור של חסד ורחמים עלינו

יהוה, (מאריך אנפין) לעצור ולהשפיע מאור מהאותיות אל

  1. יהוה, (אל זעיר אנפין)
  2. אל,
  3. רחום,
  4. וחנון,
  5. ארך,
  6. אפים,
  7. ורב חסד,
  8. ואמת,
  9. נוצר חסד,
  10. לאלפים,
  11. נושא עון,
  12. ופשע,
  13. וחטאה,
  14. ונקה

בקשה

רבונו של עולם מלא כל משאלותי לטובה ותן לי ולבני ביתי חיים טובים ארוכים בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובבטחה ופדנו מכל צרה וצוקה ויגון ומות וכל שעות רעות המתרגשות לבוא בעולם וכפר עונינו ואשמותינו אמן וכן יהי רצון

3 פעמים

ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוהים ברב חסדך ענני באמת ישעך.

3 פעמים

וידוי ראשון

צירוףד ה
וידוי ראשון של שחרית
בכל וידוי לכוון אות אחת משם בן יוד הה וו הה ואות אחת מהיחוד יאהלוההים 
והצירוף של הבוקר הוא דה וכשנאמר וידוי נכוון שמות יהוה מנוקדים

סדר העבודה

להוסיף קטע מאבן השוהם

בזמן שאומרים "והכהנים והעם" לכוון:

בֻנָ כֻלָ כֻהָ יֻנָ כֻלָ כֻדָ כֻנָ מֻלָ יֻיָ לֻלָ יֻיָ יֻהָ הֻצָ
יֻהָ יֻהָ כֻמָ וֻעָ לֻצָ אֻיָ עֻוָ הֻיָ אֻתָ עֻרָ וֻמָ וֻוָ

ובשם תרכוסיה

וְכַךְ הָיָה אומֵר: 
אָנָּא הַשֵּׁם. יָהֵוָהִ בנצח חָטָאתִי. עָוִיתִי. פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי: 
אָנָּא בַשֵּׁם. יִהָוְהָ בהוד כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲונות וְלַפְּשָׁעִים. שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ. כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה יְהֹוֵהְ ביסוד תטהרו
וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוד הא ואו הא יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד: 
וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמר אֶת הַשֵּׁם וְאומֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. 
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעורֵר רַחֲמֶיךָ וְסולֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ: 
דָּרַךְ וּבָא לו לְשַׁעַר נִקְנור וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפון הַמִּזְבֵּחַ. הַסְּגָן מִימִינו וְראשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמאלו. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים פְּנֵיהֶם לְמַעֲרָב וַאֲחורֵיהֶם לְמִזְרָח אֶחָד לִימִינו וְאֶחָד לִשְׂמאלו. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גורָלות. 
גּורָל יָמִין כְּשֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר וְאומֵר לה' יּהָוְהָ במלכות חַטָּאת: 
בכאן אין צריך לכרוע: 
וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית וגם שם מב דמה ?? הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים: 
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד: 
בִּשְׂעִיר עֲזָאזֵל לָשׁון שֶׁל זְהורִית מִשְׁקַל שְׁתֵּי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשׁר וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחו: 
אַף בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשׁר לָשׁון שֶׁל זְהורִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתו בְּצַוָּאר. וּבָא לו שֵׁנִית אֵצֶל פָּרו וְאומֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתו וּוִדּוּי אֶחָיו הַכּהֲנִים וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה: 
וְכַךְ הָיָה אומֵר: 
אָנָּא הַשֵּׁם. יְהַוֹהִ בחסד חָטָאתִי. עָוִיתִי. פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדושֶׁךָ.

אָנָּא בַשֵּׁם. יֻהֹוִהַ בגבורה. כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲונות וְלַפְּשָׁעִים. שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדושֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ. כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה יֶהַוִהֻ בתפארת יוד הי ואו הי תטהרו

וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים 
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד: 
וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמר אֶת הַשֵּׁם וְאומֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. 
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעורֵר רַחֲמֶיךָ וְסולֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶךָ: 
אַחַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשות חַטָּאתו וְחַטַּאת הָעָם: 
בָּדַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרו רב שְׁנַיִם וּמֵרַק אַחֵר אֶת הַשְּׁחִיטָה וְקִבֵּל דָּמו בְּמִזְרָק טָהור: 
גַּם לַחֲבֵרו יִתֵּן מִיַּד לְמָרֵס בְּדָמו כְּדֵי שֶׁלּא יִקְרשׁ: 
דָּם זֶה הִנִּיחו בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּו בָּעֲזָרָה עַל הָרובֵד הָרְבִיעִי שֶׁמִּן הַהֵיכָל וְלַחוּץ. וְנָטַל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרוּכָה. וְעָלָה לְראשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת אֵילַךְ וְאֵילַךְ וְחָתָה מִן הַלּוחֲשׁות מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ. הורִידָהּ מְלֵאָה גַחֲלֵי אֵשׁ לוחֲשׁות וְהִנִּיחָהּ עַל הָרובֵד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה: 
הוצִיאוּ לו כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה: 
וְחָפַן מִמֶּנָּה מְלא חָפְנָיו לא מְחוּקות וְלא גְדוּשׁות אֶלָּא טְפוּפות וְנָתַן לְתוךְ הַכַּף. וְנוטֵל בִּימִינו מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמאלו כַּף הַקְּטרֶת: 
זֵרַז עַצְמו וְנִכְנַס לְקדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרון וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרון. וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחַ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה: 
חָפַן כָּל הַקְּטרֶת שֶׁבְּכַף בְּחָפְנָיו וְצָבַר עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּו עָשָׁן: 
טְהור לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחורָיו פָּנָיו לְקדֶשׁ וַאֲחורָיו לְהֵיכָל עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרכֶת וּמִתְפַּלֵּל בְּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרכֶת: 
וְכַךְ הָיְתָה תְּפִלָּתו שֶׁל כּהֵן גָּדול: 
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם אִם שְׁחוּנָה גְּשׁוּמָה. וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עובְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם בְּשָׁעָה שֶׁהָעולָם צָרִיךְ לו. וְשֶׁלּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלא לְעַם אַחֵר. שָׁנָה שֶׁלּא תַפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם וְלָא יַעֲדֵי עֲבִיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה: 
יָצָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּו. וְנִכְנַס לְמָקום שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקום שֶׁעָמַד. וְטובֵל אֶצְבָּעו עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרון אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּות לא לְמַעְלָה וְלא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף: 
וְכַךְ הָיָה מונֶה:

אַחַת
אַחַת וְאַחַתאמא וחסד
אַחַת וּשְׁתַּיִםאמא וגבורה
אַחַת וְשָׁלשׁאמא ותפארת
אַחַת וְאַרְבַּעאמא ונצח
אַחַת וְחָמֵשׁאמא והוד
אַחַת וָשֵׁשׁאמא ויסוד
אַחַת וָשֶׁבַעאמא ומלכות

יָצָא מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחו עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בְּהֵיכָל: 
כְּצֵאתו הֵבִיאוּ לו שְׂעִיר חַטָּאת. שְׁחָטו וְקִבֵּל דָּמו בְּמִזְרָק טָהור: 
לִפְנִים יִכָּנֵס לְהַזּות מִדָּמו בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרון כְּסֵדֶר דַּם הַפָּר אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּות לא לְמַעְלָה וְלא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף: 
וְכַךְ הָיָה מונֶה:

אַחַת
אַחַת וְאַחַתאמא וחסד
אַחַת וּשְׁתַּיִםאמא וגבורה
אַחַת וְשָׁלשׁאמא ותפארת
אַחַת וְאַרְבַּעאמא ונצח
אַחַת וְחָמֵשׁאמא והוד
אַחַת וָשֵׁשׁאמא ויסוד
אַחַת וָשֶׁבַעאמא ומלכות

יָצָא וְהִנִּיחו עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בְּהֵיכָל: 
מִהַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מִן הַכַּן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו וְטובֵל אֶצְבָּעו עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרכֶת כְּנֶגֶד הָאָרון מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּות לא לְמַעְלָה וְלא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף: 
וְכַךְ הָיָה מונֶה.

אַחַת
אַחַת וְאַחַתאמא וחסד
אַחַת וּשְׁתַּיִםאמא וגבורה
אַחַת וְשָׁלשׁאמא ותפארת
אַחַת וְאַרְבַּעאמא ונצח
אַחַת וְחָמֵשׁאמא והוד
אַחַת וָשֵׁשׁאמא ויסוד
אַחַת וָשֶׁבַעאמא ומלכות

נָחַץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר. וְעָשָׂה לְדָמו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה עַל הַפָּרכֶת כְּנֶגֶד הָאָרון מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּות לא לְמַעְלָה וְלא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף: 
וְכַךְ הָיָה מונֶה.

אַחַת
אַחַת וְאַחַתאמא וחסד
אַחַת וּשְׁתַּיִםאמא וגבורה
אַחַת וְשָׁלשׁאמא ותפארת
אַחַת וְאַרְבַּעאמא ונצח
אַחַת וְחָמֵשׁאמא והוד
אַחַת וָשֵׁשׁאמא ויסוד
אַחַת וָשֶׁבַעאמא ומלכות

שָׂש וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּו דַם הַשָּׂעִיר וְנָתַן הַמָּלֵא בְּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה זֶה בָּזֶה. וּבָא וְעָמַד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנורָה וּמַתְחִיל לְהַזּות מִדַם הַתַּעֲרבֶת: 
עַל אַרְבַּע קַרְנותָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפונִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרומִית מִזְרָחִית. וְחותֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילַךְ וְהֵילַךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבו. וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרבֶת עַל טָהֳרו שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים: 
פָּסַע וְיָצָא לְצַד דָּרום חוּץ לְאוּלָם וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון: 
צָעַד וּבָא לו אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּות עָלָיו אַשְׁמַת קְהָלו וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה: 
וְכַךְ הָיָה אומֵר: 
אָנָּא הַשֵּׁם. יְהַוֻהַ בחכמה חָטְאוּ. עָווּ. פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא בַשֵּׁם. יֹהָוֻהֵ בבינה כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲונות וְלַפְּשָׁעִים. שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ. כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה יֻהֲוֶהִ בדעת וכן לכוון שם מב דעב ומב דקמג ?? תטהרו אכתריאל

ובזמן שאומרים "והכהנים והעם" לכוון:

בֻנָ כֻלָ כֻהָ יֻנָ כֻלָ כֻדָ כֻנָ מֻלָ יֻיָ לֻלָ יֻיָ יֻהָ הֻצָ
יֻהָ יֻהָ כֻמָ וֻעָ לֻצָ אֻיָ עֻוָ הֻיָ אֻתָ עֻרָ וֻמָ וֻוָ

ובשם תרכוסיה

וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים: 
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד: 
וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְּבָרְכִים לִגְמר אֶת הַשֵּׁם וְאומֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. 
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעורֵר רַחֲמֶיךָ וְסולֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן: 
קָרָא לְאֶחָד מִן הַכּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמול לְהולִיכו וּמְסָרו לו. וְהולִיכו אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְצוּק חולֵק לָשׁון שֶׁל זְהורִית שֶׁבְּקַרְנָיו חֶצְיו קושֵׁר בְּסֶלַע וְחֶצְיו בֵּין קַרְנָיו וּדְחָפו בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחורָיו. וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיורֵד וְלא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְאומֵר כָּךְ יִמָּחוּ עֲונות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל: 
רָץ לו אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים וּקְרָעָן וְהוצִיא אֵמוּרֵיהֶם וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן בְּמִקְלָעות וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה: 
שָׁב וּבָא לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּורָה שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְקורֵא בְּתורַת כּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מות וְאַךְ בֶּעָשור. וְגולֵל הַסֵּפֶר תּורָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקו וְאומֵר יותֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשור שֶׁבְּחמֶשׁ הַפְּקוּדִים קורֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמונֶה בְרָכות. עַל הַתּורָה. וְעַל הָעֲבודָה. וְעַל הַהודָאָה. וְעַל מְחִילַת הֶעָון. וְעַל הַמִּקְדָשׁ. וְעַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל הַכּהֲנִים. וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה: 
תִּכֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לו בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּום. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילו וְאֶת אֵיל הָעָם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים. וְאַחַר כַּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּהִלְכָתו: 
אַחַר כַּלּותו מֵעֲשות כָּל אֵלֶּה עוד בָּא לו לְבֵית הַטְּבִילָה. מִהַר וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לו בִּגְדֵי לָבָן לָבַשׁ וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוד בָּא לו לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לו בִּגְדֵי זָהָב לָבַשׁ וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרות כְּבִשְׁאָר יָמִים. וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמותַר מִנְחַת חֲבִתִּין וּמְנַסֵּךְ הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר כְּהִלְכָתו. וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב. הֵבִיאוּ לו בִּגְדֵי עַצְמו וְלָבַשׁ וּמְלַוִּין אותו עַד בֵּיתו. וְיום טוב הָיָה עושֶׂה בְּצֵאתו בְּשָׁלום מִן הַקּדֶשׁ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלהָיו: 

וּבְכֵן כְּמו שֶׁשָּׁמַעְתָּ תְּפִלַּת כּהֵן גָּדול בַּהֵיכָל כְּמו כֵן מִפִּינוּ תִּשְׁמַע וְתושִׁיעַ: 
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. 
שְׁנַת אורָה. 
שְׁנַת בְּרָכָה. 
שְׁנַת גִּילָה. 
שְׁנַת דִּיצָה. 
שְׁנַת הוד. 
שְׁנַת וַעַד טוב. 
שְׁנַת זִמְרָה. 
שְׁנַת חֶדְוָה. 
שְׁנַת טובָה. 
שְׁנַת טְלוּלָה גְשׁוּמָה, אִם שְׁחוּנָה. 
שְׁנַת יְשׁוּעָה. 
שְׁנַת כַּלְכָּלָה. 
שְׁנַת לִמּוּד. 
שְׁנַת מְנוּחָה. 
שְׁנַת נֶחָמָה. 
שְׁנַת שָׂשון. 
שְׁנַת עֶלְצון. 
שְׁנַת פְּדוּת. 
שְׁנַת צָהֳלָה. 
שְׁנַת קומְמִיּוּת. 
שְׁנַת קִבּוּץ גָּלֻיּות. 
שְׁנַת קִבּוּל תְּפִלּות. 
שְׁנַת רָצון. 
שְׁנַת שָׁלום. 
שְׁנַת שָׂבָע. 
שָׁנָה שֶׁתּולִיכֵנוּ בָהּ קומְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. 
שָׁנָה שֶׁתַּדְבֵּר בָּהּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ. 
שָׁנָה שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ לְחַיִים טובִים. 
שָׁנָה שֶׁלּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלא לְעַם אַחֵר. 
שָׁנָה שֶׁתַּעֲצר הַמַּגֵּפָה וְהַמַּשְׁחִית מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. 
שָׁנָה שֶׁלּא תַפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ: 
וּבְכֵן וְעַתָּה ה' אֱלהֵינוּ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנַחְנוּ בְטוּחִים וְעַל חֲסָדֶיךָ אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְלִסְלִיחותֶיךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים כִּי אַתָּה ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וּמַנְהִיג אֶת הָעולָם כֻּלּו בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים: 
כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךָ וַיּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנּותִי אֶת אֲשֶׁר אָחן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: 

וידוי שני

צירוףה ל
וידוי שני של שחרית
ובכל וידוי לכוון אות אחת משם בן יוד הה וו הה ואות אחת מהיחוד יאהלוההים  והצירוף הוא הל

אנא בכח

לומר אנא בכח ולכוון ע"ב השמות — ראו נספח "אנא בכח — דרך השימוש" ו"ע"ב השמות".

ברכת הכהנים

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם.
ושָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם

אנקתם, פסתם, פספסים, דיונוסים 
י י י צ ח צ ח י ה י א ר

מוסף

קבלת התפילה — במוסף

לכוון שוב לקבלת התפילה, זיכרון והצלחה:

יָיַ וַוַ דַדַ הַהַ יַהַ

וידוי ראשון

צירוףה ו
וידוי ראשון של מוסף
ובכל וידוי לכוון אות משם בן ואות מהיחוד... יוד הה וו הה וגם יאהלוההים  ועכשיו צירוף הו

בקשה

רבונו של עולם מלא כל משאלותי לטובה ותן לי ולבני ביתי חיים טובים ארוכים בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובבטחה ופדנו מכל צרה וצוקה ויגון ומות וכל שעות רעות המתרגשות לבוא בעולם וכפר עונינו ואשמותינו אמן וכן יהי רצון

3 פעמים

ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוהים ברב חסדך ענני באמת ישעך.

3 פעמים

קדושה

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ

כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה

ב"איה" לומר

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שתמלא שאלתי ובקשתי שהיא ...

(רוח הקודש או בנים או פרנסה) ויבחר בחכמה

בשם יֻהָ י בקובוץ ה בקמץ ולכוון

וכן לכוון בכד קישוטי הכלה

יֻפָ עֻנָ חֻתָ הֻתָ הֻדָ דֻיָ מֻיָ הֻדָ אֻמָ אֻתָ בֻנָ הֻמָ
שֻמָ אֻתָ וֻוָ אֻתָ שֻהָ לֻבָ הֻהָ לֻהָ אֻבָ אֻרָ לֻךָ הֻמָ

מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ

הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד

הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית

וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים

אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ

וידוי שני

צירוףו ה
וידוי שני של מוסף
ובכל וידוי לכוון אות משם בן ואות מהיחוד... יוד הה וו הה וגם יאהלוההים  ועכשיו צירוף וה

שמע ישראל

שמע ישראל... 3 פעמים רצוף ורק אחר כך ברוך שם... ולכוון
שמע -נוקבה
ישראל -זעיר אנפין
יהוה - אבא
אלהינו - אמא
יהוה -מזלא ונקה עליהם
אחד-באריך אנפין
את המילה אחר לשנות למילה אחד ואז מתעורר אריך אנפין בכוחו...

שהוא אחד ואין מקום לסיטרא אחרא... ולכוון להעביר את זוהמת הנחש 

ולכוון לעורר את האהבה בשם יאאא בגמ אהבה ובזה לחדש את המציאות שניפגמה

על ידי חטא אדם הראשון ולעלות את כל העולמות למקומם... והאילן יחזור להיות שלם... 

ברוך שם — לומר בקול 3 פעמים

כשנאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד 3 פעמים
נכוון לתקן את הגילגולים שלנו על ידי האבות

בראשון לתקן באברהם את כל הימין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בשני ביצחק לתקן את כל השמאל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ובשלישי ביעקב לתקן את כל האמצע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

יהוה הוא האלוהים — 7 פעמים

לכוון ש יהוה שבאריך אנפין הוא ה אלוהים בזעיר אנפין... 
ו יהוה שבזעיר אנפין הוא ה אלוהים שבנוקבה כדי ליצור ייחוד שלם וחזק

וזהו תיקון אדם הראשון וכך לחדש את המציאות

1חסד אברהם יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
חסד אברהם יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
2  2 גבורה יצחק יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
גבורה יצחק יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
3תפארת יעקב יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
תפארת יעקב יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
4נצח משה יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
נצח משה יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
5הוד אהרון יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
הוד אהרון יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
6יסוד פנחס יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
יסוד פנחס יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
7מלכות דוד יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
מלכות דוד יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים

מנחה

אנא בכח

לומר אנא בכח ולכוון ע"ב השמות — ראו נספח.

וידוי ראשון

צירוףו ה
וידוי ראשון של מנחה
וידוי ובכל וידוי לכוון אות משם בן ואות מהיחוד... יוד הה וו הה וגם יאהלוההים  ועכשיו צירוף וה

בקשה

רבונו של עולם מלא כל משאלותי לטובה ותן לי ולבני ביתי חיים טובים ארוכים בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובבטחה ופדנו מכל צרה וצוקה ויגון ומות וכל שעות רעות המתרגשות לבוא בעולם וכפר עונינו ואשמותינו אמן וכן יהי רצון

3 פעמים

ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוהים ברב חסדך ענני באמת ישעך.

3 פעמים

וידוי שני

צירוףה י
וידוי שני של מנחה
וידוי שני לכוון אות משם בן ואות מהיחוד יוד הה וו הה וגם יאהלוההים  ועכשיו צירוף הי

ברכת הכהנים

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם.
ושָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם

אנקתם, פסתם, פספסים, דיונוסים 
י י י צ ח צ ח י ה י א ר

נעילה

זמן נעילה

בזמן נעילה זו"ן עולים עד ראש הבינה.

זמן תפלת נעילה הוא כחצי שעה לפני השקיעה, כדי שיספיקו ברכת כהנים לפני השקיעה,

קבלת התפילה — העיקר בנעילה

כאן עיקר הכוונה לקבלת התפילה, זיכרון והצלחה. הניקוד עולה 70.

יָיַ וַוַ דַדַ הַהַ יַהַ

יהוה הוא האלוהים — 7 פעמים

נכוון ש יהוה שבאריך אנפין הוא ה אלוהים בזעיר אנפין... 
ו יהוה שבזעיר אנפין הוא ה אלוהים שבנוקבה כדי ליצור ייחוד שלם וחזק

וזהו תיקון אדם הראשון וכך לחדש את המציאות

1חסד אברהם יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
חסד אברהם יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
2  2 גבורה יצחק יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
גבורה יצחק יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
3תפארת יעקב יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
תפארת יעקב יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
4נצח משה יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
נצח משה יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
5הוד אהרון יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
הוד אהרון יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
6יסוד פנחס יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
יסוד פנחס יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים
7מלכות דוד יהוה (שבאריך אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבזעיר אנפין) גבורה יאהלוההים 
מלכות דוד יהוה (שבזעיר אנפין) חסד הוא תפארת האלהים (שבנוקבה) גבורה יאהלוההים

ספר החיים

בזמן נעילה זו'ן עולים עד ראש הבינה ועכשיו זו'ן עולים עד דיקנא שאריך אנפין

שהוא מעל חכמה ובינה ואז לומר...

לכוון שז'א ממשיך חיים אליו וממנו חיים אל נשמותינו ומשם אל גופינו...

  • זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים,
  • מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים,
  • וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך,
  • בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום
  • עושה השלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן

שופר

שומעים שופר ולכוון להעלות את הקול שהוא ו של יהוה שהוא התפארת

אל השופר הגדול שהוא בחינת בינה והיא החירות

וידוי אחרון

צירוףה ם
הוידוי האחרון — נעילה
ובכל וידוי לכוון אות משם בן ואות מהיחוד...יוד הה וו הה וגם יאהלוההים  ועכשיו צירוף הם

ברכת הכהנים

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם.
ושָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם

אנקתם, פסתם, פספסים, דיונוסים 
י י י צ ח צ ח י ה י א ר

אל נורא עלילה

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים. לְךָ עַיִן נושְׂאִים. וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

שׁופְכִים לְךָ נַפְשָׁם. מְחֵה פִשְׁעָם וְכַחְשָׁם. וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה. וְחַלְּצֵם מִמְּאֵרָה. וְחָתְמֵם לְהוד וּלְגִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

חון אותָם וְרַחֵם. וְכָל לוחֵץ וְלוחֵם. עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

זְכור צִדְקַת אֲבִיהֶם. וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם. כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

קְרָא נָא שְׁנַת רָצון. וְהָשֵׁב שְׁאֵרִית הַצּאן. לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מְחֵה כָעָב פְּשָׁעִים. וַעֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם. מְקרָאִים סְגֻלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה: 

תִּזְכוּ לְשָׁנִים רַבּות. הַבָּנִים וְהָאָבות. בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל. בַּשְּרוּ נָא הַגְּאֻלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אשרי / תהילה לדוד

בכל פסוק מסומנת הספירה לכוונה (כתר, חכמה, בינה...).

יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: 
אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: 
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שה' כתר אֱלהָיו: 
תְּהִלָּה לְדָוִד. אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד: 
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ. וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד: 
גָּדול ה' חכמה וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר: 
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ: 
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאתֶיךָ אָשִׂיחָה: 
וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: 
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: 
חַנּוּן וְרַחוּם ה' בינה. אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: 
טוב ה' חסד לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: 
יודוּךָ ה' גבורה כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: 
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: 
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו: 
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עלָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר: 
סומֵךְ ה' תפארת לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: 
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו: 
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון: 
צַדִּיק ה' יסוד בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: 
קָרוב ה' מלכות לְכָל קרְאָיו. לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: 
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם: 
שׁומֵר ה' נצח אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: 
תְּהִלַּת ה' הוד יְדַבֶּר פִּי. וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד: 
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם הַלְלוּיָהּ: 
שׁוּבָה לִמְעונָךְ וּשְׁכון בְּבֵית מַאֲוָיָךְ. כִּי כָל פֶּה וְכָל לָשׁון יִתְּנוּ הוד וְהָדָר לְמַלְכוּתָךְ: 
וּבְנֻחה יאמַר. שׁוּבָה ה' רִבְבות אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: 
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: 

מוצאי יום הכיפורים

מוצאי כיפור מברכים בורא מאורי האש מכיוון שימי החול נכנסים לשלוט והם נאחזים מהגבורות כלומר מהאש ולכן אנו מברכים אל הבורא שברא אותם כי הוא אלהינו ואין לנו חלק בהם

כוונות נספחים ומילון

אנא בכח, ע"ב השמות ומילון המושגים

נספחים

אנא בכח — דרך השימוש

ספירה יום וחודשפסוק וקוד להתחבר לשם הקדוששם קדוששליטת כוכבכוכבשליטת מזלמזלחודש
ראשון חסד טבת שבטאָנָּא בְּכֹחַ, גְדֻּלַּת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָהאבג יתץבשבתאיע צגדי
דלי
טבת
שבט
שני גבורה כסלו אדרקַבֵּל רִנַּת, עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָאקרע שטןגצדקס קקשת
דגים
כסלו
אדר
שלישי תפארת ניסן חשוןנָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵםנגד יכשדמאדיםה נטלה
עקרב
ניסן
חשון
רביעי נצח אבבָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָמְלֵםבטר צתגכחמהטאריהאב
חמישי הוד אייר תשרי חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתְךָחקב טנעפנגהו לשור
מאזניים
אייר
תשרי
שישי יסוד סיון אלוליָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָיגל פזקרכוכבז יתאומים
בתולה
סיון
אלול
שבת מלכות תמוזשַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹתשקו ציתתלבנהחסרטןתמוז

באנא בכח תמון הכוח לשנות את חוקי הבריאה והטבע שלנו. 
הכן עצמך והתמלא בכוונה ורצון לא אנוכי לחולל שינוי בחייך בסביבתך ובעולם. 
הפעולה מעלה את הנפש מעולם עשיה ליצירה. 

כל זמן הקריאה לזכור את הבקשה.

לקרוא בקול כל פעם שתי מילים עם הפוגות כדי להתחבר אל כוח המלאכים

הנושאים את תפילותינו למעלה כמו מעלית למימד הבא ואחרי כל שורה לומר ולהתחבר אל השם הקדוש.

אבג יתץ על יד ימין

קרע שטן על יד שמאל

נגד יכש על החזה

שמות אלה מעלים אותנו

בשורה של החודש לכוון את הכוונות ולהוריד מאור מ עב השמות ואז להמשיך

לכוון להוריד את השפע והבקשות שלנו מעולמות עליונים אלינו לספירת מלכות ובמילת מלכותו להרכין מעט את הראש (בלחש) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

ע"ב השמות

עב שמות שהם ה DNA הקוסמי של היקום איתם אפשר לשלוט על החומריות בחיינו ולבחור נתיבי חיים טובים יותר לסרוק את הטבל מימין לשמאל ומלמעלה למטה מימין לשמאל, וכל הזמן לחשוב על המאור שיורד והבקשה שלנו ברקע.

לחצו על שם כדי לראות את השם המלא ואת עניינו

מילון מושגים

מילון מושגי הקבלה שבחומר

הסבר קצר לכל מושג שמופיע בחומר. ההסברים מכוונים להבנה ראשונית בלבד, לפי הקבלה הלוריאנית; מי שרוצה להעמיק — יש ספרות רחבה בנושא.

אבא
פרצוף החכמה — הצד ה"אבהי", המשפיע. אבא = חכמה. "יסוד דאבא" הוא נקודת ההשפעה העמוקה ביותר, שממנה יורד שפע חדש (למשל בברכת שהחיינו). אבא ואמא הם זוג עליון שאינו נפרד לעולם.
אבן השוהם
שם של ספר כוונות/סידור שממנו נלקח קטע סדר העבודה עם הניקוד. המקור שממנו הועתקו הכוונות בסדר העבודה (שמות הוי"ה עם ניקוד לכל ספירה). כשהחומר אומר "להוסיף קטע מאבן השוהם" — הכוונה להשלים מהמקור.
אור זרוע
"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהילים צ"ז) — פסוק המפתח לפתיחת יום כיפור. נאמר בפתיחת כל נדרי. "אור" = אור הגנוז שנזרע (הוסתר) בתוך הבריאה לצדיקים; "צדיק" = יסוד. אמירתו בכוונה מעלה ניצוצות מהקליפות ומתקנת את היסוד.
אכתריאל
שם המשויך לכתר ("אכתריאל י-ה ה' צבאות" — ברכות ז). בגמרא (ברכות ז) רבי ישמעאל ראה את "אכתריאל י-ה ה' צבאות" יושב על כסא. השם קשור לכתר (א-כתר-יאל), ומכוונים בו במקומות שממשיכים מהמדרגה העליונה.
אמא / אימא
פרצוף הבינה — "האם" המגדלת; שורש התשובה, ושורש הנדרים. אמא (אימא) = בינה. הנדרים שורשם באמא (בינה — "מקום שממנו יוצאות הגזרות"), ולכן "הפוגם בנדרים פוגם באימא". בכל נדרי מתירים את הנדרים כדי לתקן את הפגם ולאפשר לאור אמא להאיר בזעיר אנפין. הספירה "אחת ואחת — אמא וחסד": כל הזאה מחברת את אמא לספירה אחרת של ז"א.
אנא בכח / שם מ"ב
תפילה בת 42 מילים; ראשי התיבות הם שם מ"ב — 7 שמות × 6 אותיות. כל שורה = 6 מילים, ראשי התיבות שלהן = שם קדוש (אב"ג ית"ץ וכו'). 7 השורות כנגד 7 הספירות/7 ימי השבוע/7 כוכבי לכת (ראו טבלה). שם מ"ב הוא כוח של "העלאה" — מעלה את התפילה ממדרגה למדרגה.
אריך אנפין
"הפנים הארוכות" — פרצוף הכתר; מקור הרחמים הגמורים, מעל כל דין. אריך אנפין (ארמית: הפנים הארוכות/הסבלניות) הוא הפרצוף של הכתר. בו אין דין כלל — רק רצון וסבלנות. כשמכוונים ששם הוי"ה הראשון בי"ג מידות הוא "מאריך אנפין" — ממשיכים רחמים מהמקום הגבוה ביותר אל זעיר אנפין (ההנהגה הרגילה), ומשם אלינו. ה"דיקנא" (הזקן) שלו הוא י"ג תיקוני הרחמים.
בינה
ההבנה המתפרטת; הפרצוף שלה נקרא "אמא"; שורש התשובה והחירות. בינה מקבלת את נקודת החכמה ומרחיבה אותה לפרטים — כמו אם המגדלת עוּבּר. משם באים שני מושגים מרכזיים בחומר: (1) תשובה — כי "שבו הבנים אל אמם", (2) חירות/יובל — "השופר הגדול" הוא בחינת בינה. ביום כיפור המלכות "עולה עד הבינה" — כלומר המציאות התחתונה מתחברת ישירות למקור העליון, ולכן אין אחיזה לחיצונים.
גבורה
מידת הצמצום, הדין והגבול; שמאל; יצחק. גבורה היא "השמאל" — הכוח שמגביל, שופט ומצמצם. מיוחסת ליצחק. הדינים בעולם שורשם בגבורות; העבודה ביום כיפור היא להמתיק אותן (לרכך) בחסדים, לא לבטל אותן.
גימטריא (גמ׳)
ערך מספרי של אותיות; מילים שוות ערך נחשבות קשורות בשורשן. א=1, ב=2 … י=10, כ=20 … ק=100 … ת=400. "אהבה" = 13 = "אחד"; "כפר" = 300 = 150×2 מזמורים. בחומר "גמ" = בגימטריא.
גלגולים
גלגול נשמות — הנשמה חוזרת לתקן מה שלא תיקנה. לפי הקבלה נשמה יכולה לחזור לעולם כמה פעמים כדי להשלים תיקון. "לתקן את הגלגולים שלנו על ידי האבות": ברוך שם ×3 — אברהם (ימין), יצחק (שמאל), יעקב (אמצע) — מתקן את שלושת הקווים בכל הגלגולים.
דינא קשיא / דינא רפיא
"דין קשה" (יום א׳ של ר"ה) ו"דין רפוי" (יום ב׳) — לפי הזוהר. הזוהר מחלק את שני ימי ראש השנה: הראשון — הדין בתוקפו, לכן לא מבקשים על עצמנו אלא על כבוד שמים והשכינה; השני — הדין מתרכך, ואז אפשר לבקש גם על עצמנו.
דיקנא
"הזקן" של אריך אנפין — י"ג תיקוני הרחמים. בזוהר, זקנו של אריך אנפין נחלק לי"ג "תיקונים" — והם י"ג מידות הרחמים. כשזו"ן עולים "עד הדיקנא" בנעילה, הם מקבלים ישירות מהרחמים העליונים.
דעת
החיבור בין חכמה לבינה; הספירה ה"נסתרת" שמחברת שכל לרגש. דעת אינה נמנית תמיד בעשר הספירות; היא הכוח שמחבר ומכריע — "והאדם ידע את חוה". בחומר היא מופיעה כנתיב שדרכו יורד השפע (מ"ד) מתפארת ליסוד ולמלכות.
הוד
ההודאה וההכנעה; רגל שמאל; אהרן. הוד מיוחס לאהרן הכהן. עם נצח הוא מוציא את השפע לפועל. גם "הוד והדר" — התפארת שמתגלה כלפי חוץ.
זו"ן
קיצור ל"זעיר אנפין ונוקבא" — ההנהגה והמציאות, כזוג. זו"ן = ז"א + נוקבא. בימים הנוראים הם "עולים" ממדרגה למדרגה: ביום כיפור עד הבינה, ובנעילה עד הדיקנא של אריך אנפין. ככל שהם גבוהים יותר, השפע שמגיע אלינו נקי יותר מדין.
זוהמת הנחש
הטומאה שהנחש הטיל בחוה בחטא עץ הדעת; שורש היצר. חז"ל: "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא". זו הפגימה השורשית שממנה נובע הרע באדם. תיקון אדם הראשון = הסרת הזוהמה והחזרת המציאות לשלמותה.
זעיר אנפין (ז"א)
"הפנים הקטנות" — שש הספירות חסד–יסוד; ההנהגה הרגילה של העולם; "הקב"ה" שבזוהר. זעיר אנפין (ז"א) הוא הפרצוף של המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד). הוא מקבל מאבא ואמא ומשפיע לנוקבא (מלכות). כשהזוהר אומר "קודשא בריך הוא" הכוונה בדרך כלל לז"א. הוא מקביל לאות ו׳ שבשם.
חיצונים / מקטרגים
כוחות "חיצוניים" לקדושה שמנסים להיאחז בשפע ולקטרג. "חיצונים" הם הקליפות כשהן פועלות — יונקות מהשפע, מקטרגות (מאשימות) ומנסות להיאחז. ביום כיפור, כשהמלכות עולה לבינה, אין להם אחיזה — ולכן אומרים "ברוך שם" בקול ולא בלחש.
חכמה
נקודת ההברקה הראשונה של השכל; הפרצוף שלה נקרא "אבא". חכמה היא הרעיון בטרם התפרט — "כח מה". בעולם הפרצופים היא נקראת אבא (אב). היא משפיעה לבינה (אמא), ומהזיווג של שניהם נולד השפע לעולמות התחתונים.
חסד
מידת הנתינה וההשפעה בלי גבול; ימין; אברהם. חסד הוא "הימין" — אור מתפשט, אהבה, השפעה. מיוחס לאברהם. כשמדובר על "מיתוק הגבורות בחסדים" הכוונה לרכך את הדין על ידי המשכת אור של חסד עליו.
חת"ך
"שם הפרנסה" — סופי תיבות של "פותח את ידך" (פותֵחַ אֶת יָדֶךָ). בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים קמ"ה) — סופי התיבות של "פותח את ידך" הן ח,ת,ך. זהו השם המכוון לפרנסה, ולכן חורטים אותו על סכין הלחם של ראש השנה.
טפטפיה
שם קדוש הנקרא "שם המחשבה" — לכוון בו כדי לשמור על מחשבה נקייה. שם מלאכי/קדוש המופיע בספרי הקבלה המעשית והכוונות, ומשויך לשליטה במחשבה. בערב ראש השנה מכוונים בו כדי שלא תעלה מחשבה שלילית שתיתן רושם לשנה.
י"ג מידות הרחמים
"יהוה יהוה אל רחום וחנון…" — 13 ביטויי הרחמים שנאמרו למשה; כנגד י"ג תיקוני דיקנא. בשמות ל"ד. בקבלה הן י"ג תיקוני הדיקנא (הזקן) של אריך אנפין — מקור הרחמים שאין בהם דין. השם הראשון "יהוה" הוא מאריך אנפין, השני "יהוה" הוא זעיר אנפין; ההפסקה ביניהם היא המקום שבו מכוונים להמשיך את הרחמים מלמעלה למטה.
יאהלוההים
שילוב אותיות הוי"ה (רחמים) בתוך אלהים (דין) — ייחוד שממתיק את הדין. כשמשלבים אות-אות את שם הוי"ה עם שם אלהים מתקבל יאהלוההים. זהו "יחוד הוי"ה עם אלהים": הרחמים חודרים לתוך הדין וממתיקים אותו. בכל וידוי מכוונים גם אות אחת מהשילוב הזה.
ייחוד
חיבור בין שני שמות/פרצופים כדי שהשפע יזרום מלמעלה למטה. ייחוד הוא הפעולה המרכזית של כוונה בקבלה: מחברים במחשבה שני שמות או שתי מדרגות (למשל ז"א ונוקבא, או הוי"ה ואלהים). כשהם מיוחדים, הדין נמתק והברכה יורדת. "יהוה הוא האלהים" ×7 בנעילה הוא ייחוד כזה, שבע פעמים כנגד שבע הספירות.
יסוד
הצינור שמעביר את כל השפע אל המלכות; ברית; יוסף/פנחס. יסוד הוא "הצדיק" — הנקודה שבה כל האורות מתקבצים ועוברים אל המלכות. הוא נקרא גם "טוב" ("אור זרוע לצדיק"). כל פגם בברית/במיניות פוגע ביסוד, ולכן התיקון שלו הוא מרכזי בימים אלה.
כ"ד קישוטי הכלה
24 "תכשיטים" של השכינה (הכלה) — 24 צירופי שם, שמכוונים בקדושה. השכינה נקראת "כלה", ותיקוניה נקראים קישוטים. 24 השמות שבחומר (יֻפָ עֻנָ…) הם קישוטי הכלה — כל אחד מוסיף לה אור לקראת הייחוד.
כתר
הספירה העליונה — הרצון האלוקי הראשוני, מעל ההשגה. כתר הוא "הרצון לברוא", השורש שמעל השכל. הוא מכונה גם אריך אנפין (הפרצוף שלו). כשאומרים "כתר יתנו לך" בקדושה — ממשיכים אור מהמדרגה העליונה ביותר.
מ"ן / מ"ד
מיין נוקבין / מיין דוכרין — ההתעוררות מלמטה (הבקשה) והתגובה מלמעלה (השפע). מ"ן = "מים נקביים": התעוררות מלמטה — התפילה, הרצון, התשובה שעולים. מ"ד = "מים זכריים": השפע שיורד מלמעלה כתשובה. אין ירידה בלי עלייה: קודם "מלך העולם עולה אל הבינה בסוד מ"ן", ואז "שהחיינו — הורדת מ"ד".
מזלא
שני התיקונים העליונים בדיקנא ("נוצר חסד" ו"ונקה") — מקור המזל. מזלא = "מזל" בארמית. בזוהר, שני תיקוני הדיקנא — נוצר חסד (מזל עליון) ונקה (מזל תחתון) — הם המקור לכל השפע, ומהם "הכל תלוי במזל". בכוונת שמע: "יהוה" השני = מזלא, השופע על אבא ואמא.
מיתוק הגבורות
ריכוך הדין על ידי המשכת חסד עליו — לא ביטולו. "מיתוק" (המתקה) הוא העיקרון שדין אינו מתבטל אלא "מתמתק" — כמו מים מרים שנמתקים. הכלי לזה: המשכת חסדים (אור של נתינה) על הגבורות (הצמצום). זה מה שקורה ב"ולישרי לב שמחה" ובי"ג מידות.
מלכות
הספירה התחתונה — המציאות שלנו, השכינה, "נוקבא". מלכות היא הכלי שמקבל את כל השפע ומגלה אותו בעולם. היא נקראת שכינה, נוקבא (הצד הנקבי), האות ה׳ האחרונה שבשם, ומכונה גם "כלה". כשאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו" מורידים את השפע עד אליה. ביום כיפור היא "עולה אל הבינה".
מנצפ"ך
חמש האותיות הסופיות (ם ן ץ ף ך) — חמש הגבורות; בשופר מכוונים להמתיקן. מ,נ,צ,פ,ך — האותיות שיש להן צורה סופית. בקבלה הן "חמש גבורות" (דינים). בזמן תקיעת השופר מכוונים בהן כדי לבטל את היצר הרע ולהמתיק את הדינים.
נוקבא
"הנקבה" — פרצוף המלכות/השכינה; בת זוגו של זעיר אנפין. נוקבא היא המלכות כפרצוף. הייחוד של ז"א ונוקבא הוא המטרה של רוב הכוונות — כשהם מחוברים, השפע זורם למציאות שלנו. "זו"ן" = זעיר אנפין ונוקבא יחד.
ניצוצות
חלקי אור קדוש ש"נפלו" לתוך הקליפות ומחכים להעלאה. לפי האר"י, בשבירת הכלים נפלו ניצוצות של קדושה לתוך הקליפות (החושך). כל מצווה וכוונה "מעלה ניצוצות" — משחררת אור שהיה שבוי. "אור זרוע לצדיק" הוא כוונה מפורשת להעלאת ניצוצות.
נצח
הניצחון וההתמדה; רגל ימין; משה. נצח (עם הוד) הם "הרגליים" — הכוחות שמוציאים את ההשפעה אל הפועל. נצח מיוחס למשה, וקשור לנבואה ולהתמדה.
סיטרא אחרא
"הצד האחר" — הכינוי הזוהרי לכלל כוחות הטומאה. ביטוי ארמי מהזוהר: הצד האחר, הפוך לצד הקדושה. כשאומרים "אחד" בשמע ומכוונים לאריך אנפין — "אין מקום לסיטרא אחרא", כי במקום האחדות אין מציאות לנפרדות.
ספירות
עשר הכוחות שדרכם האור האלוקי מתגלה ופועל בעולם. לפי הקבלה, האור האלוקי אינו מגיע אלינו "ישירות" אלא דרך עשר מדרגות/כלים הנקראים ספירות: כתר, חכמה, בינה, (דעת), חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. כל ספירה היא "מידה" — אופן מסוים של הנהגה (חסד = נתינה בלי גבול, גבורה = צמצום ודין, וכו'). כשהחומר אומר "לכוון לחסד" הכוונה להתחבר למידה הזו ולהמשיך דרכה שפע.
ע"ב השמות
72 שמות בני 3 אותיות, מתוך שלושת הפסוקים "ויסע, ויבא, ויט" (שמות י"ד). שלושה פסוקים של 72 אותיות כל אחד; כותבים אותם זה מעל זה (הראשון ישר, השני הפוך, השלישי ישר) וקוראים בטורים — ומתקבלים 72 צירופים. כל צירוף הוא "ערוץ" של כוח מסוים (ראו הלוח). המספר 72 = גימטריא של שם ע"ב (חכמה) וגם של "חסד".
פרצוף
"דמות" שלמה של ספירות — דרך הקבלה הלוריאנית לתאר יחסים בין המדרגות. האר"י לימד שכל מדרגה מתארגנת כ"פרצוף" (דמות בעלת עשר ספירות משלה). חמשת הפרצופים המרכזיים: אריך אנפין (כתר), אבא (חכמה), אמא (בינה), זעיר אנפין (שש הספירות חסד–יסוד), נוקבא (מלכות). כל הכוונות בחומר בנויות על התנועה ביניהם.
קליפות
הכוחות המסתירים והשליליים — "הקליפה" שעוטפת את הפרי. קליפה היא הצד השני של המציאות: מה שמסתיר את האור ויונק ממנו. היא אינה בהכרח "רע" מוחלט אלא הסתרה. "מקרע שטן — קורע את הקליפות" מתאר את שבירת ההסתרה כדי להוציא את הניצוצות.
ר"ת / ס"ת
ראשי תיבות / סופי תיבות — האותיות הראשונות/אחרונות של מילים, שיוצרות שם. "אור זרוע לצדיק" ר"ת = א,ז,ל = 38 = ל"ח; ס"ת = ר,ע,ק = 370 = ש"ע. שמות נסתרים "מוצפנים" כך בפסוקים.
שכינה
נוכחות ה׳ בעולם — היא המלכות/הנוקבא; "בגלות" יחד עם ישראל. השכינה היא הצד האלוקי ששוכן בתוך המציאות. כשמבקשים ביום הראשון של ר"ה "על השכינה שבגלות" — מבקשים על תיקון המציאות עצמה, לא על צרכינו.
שם ב"ן
מילוי שם הוי"ה באותיות ה׳ (יוד הה וו הה) = 52; כנגד המלכות. ארבעת המילויים של שם הוי"ה: ע"ב (72, יוד הי ויו הי — חכמה), ס"ג (63 — בינה), מ"ה (45 — ז"א), ב"ן (52, יוד הה וו הה — מלכות). ב"ן הוא השם של המלכות והבירור: כל וידוי "מברר" אות אחת מהשם הזה — לכן תשעה וידויים כנגד אותיות השם.
שם הוי"ה (יהוה)
השם בן ארבע אותיות; כל אות כנגד מדרגה: י=חכמה, ה=בינה, ו=ז"א, ה=מלכות. שם הוי"ה אינו נהגה ככתבו; בכוונות "מכוונים" בו — כלומר חושבים על אותיותיו ועל הניקוד שלו. אותו שם עם ניקוד שונה מכוון לספירה שונה (למשל "יְהַוֹהִ בחסד"). כשהחומר כותב שם עם ניקוד מיוחד — זו הכוונה, לא ההגייה.
תיקון אדם הראשון
החזרת העולמות למקומם כפי שהיו לפני חטא עץ הדעת. לפי האר"י, נשמת אדם הראשון כללה את כל הנשמות, וחטאו הפיל את העולמות ממדרגתם. כל עבודת התשובה — ובפרט ביום כיפור, שהוא יום התיקון — היא "תיקון אדם הראשון": העלאת העולמות חזרה ו"האילן יחזור להיות שלם".
תפארת
האיזון בין חסד לגבורה; הקו האמצעי; יעקב; האות ו׳ שבשם. תפארת היא "האמצע" — רחמים, אמת, יופי הנוצר מהרמוניה בין ימין לשמאל. מיוחסת ליעקב. היא הלב של פרצוף זעיר אנפין, ומקבילה לאות ו׳ של שם הוי"ה. קול השופר הוא "קול" = ו׳ = תפארת.